אזכור לעולם וחלילה לא אשכח
נעוריי שחלפו במהרה
איך הבערת בי אש
והאש שרפה, כילתה כל חלקה
טובה וגם רעה
אזכור לעולם וחלילה לא אשכח
איך מתוך רחמי הלב
כשליטפתי ראשך
בחוזקה אחזתי בידך
הבטת עמוק אל תוך עיני
בלחש שרפרף אל תוכי
שפתיך אמרו... אוהבך אני

לא רוצה לזכור וכל כך רוצה לשכוח
איך בחטף חלפו  לי ימי נעוריי
כשעיני נשאתי אליך בהערצה
כשמוצא פיך היה כתורה מסיני.
בצמאוני שתיתי חכמתך הנובעת
והבערת בי אש
האש שרפה הותירה כוויות
מתוך מעמקי הלב שנסדק והתפורר
כשהמח מסרב להאמין שכך אפשר
סגרת חרש את השער
הלכת ולא שבת

חמסת בחיוך שטני את ימי נעוריי