בואי נצא לתל אביב.
יש פאב של אנרכיסטים
בירה בזול
ים
של אורות.
אין כוונות טהורות.

אין משמעות לעבר,
לבית הספר. אם דיברנו
או שתקנו, לא הכרנו.
כשתל-אביב שלי,
נאמנה לבדידות,
גם אתה נדמה מוכר

אז להרגיש בטוחה
איתך

אני טס לאנגליה.
יש עבודה טובה
שפיות של אלו
שלא
מתגייסים לצבא.
תזמון רע לאהבה

והבוקר
אני חושבת
שאם לא היית עוזב היום
ספק אם הייתי מניחה לך
להביט בי
ככה

מבט כזה שהייתי מוכנה להרוג בשבילו
או אולי אפילו לאהוב

בשביל
שלא

תתחכך בי כמו שכלבים

שכבנו בתמימות מבישה של
אמת מבלי להתפשט
ואפילו הכאב שלך
לא מעביר בי צמרמורות,
רק מצחיק אותי,
שעמום לראות בבואתי
משתקפת בעיניים כחולות מאוהבות.
פשרה מענגת את השעות הקטנות
תשוקת געגועים לא ממלאת ריקנות
נשיקות, נגיעות, גם עם בגדים,
לשון ארוכה  באמיתות קצרות
אין
כוונות אחרות


ספטמבר 03