ריח הריקבון של אנשים שעזבו
טעם מוכר של הדברים שלא השתנו
פרחים שבגינה שלי נבלו
אבל לא הייתי משנה בהם כלום
לכל דקירה שפצעה אותי בעבר
יש צלקת שלא תלך לעולמה
נשיקת המוות של אהוביי לשעבר
בריח הריקבון של אהבה
טעם הנטישה של אבא
טעם האלכוהול הישן של אמא
ריח הסירחון של המרד שלי
ובגלל כל זה, אני זו מה שאני!
בגדי נזירה במידות משתנות
הפכו חושפניים לעומת קודמתם
בין מידות קטנות - מידות גדולות
אני זו אני, כן אני מן הסתם!
טעם הנטישה של אבא עדיין מריר
אבל טעם השנאה סוף סוף דוהה
טעם האהבה של אמא מדהים
וזה בעצם כל מה ששווה.
השתיקה שקיבלה מלים
המרירות שקיבלה מגוון של טעמים
אי שם בין ההמונים
אני נשארת עם המזוודה שלי! |
