|
המכתב הזה נכתב רק לך
את שדוחה ומוותרת בלי ממש סיבה.
פעם גבוה או מידי נמוך
פעם משכיל או מלא דכדוך
מלא מטענים ופעם ללא שלדים.
לא הגיעה היום שעמד במתכון הנכון.
זו ממש את שמחייכת לעצמך על כל פעם שניגש ואת סירבת בלי
לגלות,
מה הוא נותן לך לעצמך.
מתהדרת בתלבושת ואביזרים שיאדירו את יופיך,אך נפשך נעלמה
בתוכך.
זו שצמאה לחיבוק ענק ואהבה.
שזקוקה להערצה כמו אוויר לנשימה, מחכה לסוף היום לשפוך את
לבך.
מחייכת לעצמך.
את עכשיו לבדך. |
|
|
ברור לי שמה
שאני כותב
עכשיו, יתכן
ולעולם לא אראה,
זה סיכון שאני
מוכן לקחת על
עצמי, רק כמה
משפטים בלי
אמצעי זיהוי,
מסר פשוט וזהו,
נראה לי שקוראים
לזה סלוגן, אח
אני אלטרואיסט
וצנוע יש לומר,
למרות שלא תמיד,
כשאני כותב
סלוגנים אני
כזה, אבל כשאני
מזיין אני חרא
של בן אדם, לא
משנה כמה היא
צועקת, אני לא
משחרר ת'חבל,
מצידי שתיחנק,
כולה תיירת
מפראג, מה הביג
דיל?
תקראו לזה אונס,
אני קורא לזה
הכנסת אורחים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.