כשעזבת אותי נפלתי מההר
עזבת את ידי וראית איך גופי נחבל מן האבנים וכולי מכוסה דם
שוכבת שם ממררת בבכי.
לא באת לעזור לי לקום עמדת והבטת בי.
כשסגרת את עינייך הכחולות ככחול האוקיינוס הטבעת אותי שם ולא
פתחת אותן אף לא לרגע, רק לתת לי לצאת.
נפלתי,
ואף אחד לא בא לתת לי יד.
טבעתי,
ואף אחד לא בא להציל אותי.
אילו רק פתחת את עינייך, אילו רק היית נותן יד, הייתי קמה.
אך לא נתת יד, לא פתחת את עינייך.
ואני שוכבת שם למרגלות ההר, בתוך האוקיינוס מחכה שמישהו יפתח
את העיניים, שמישהו יתן יד. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.