כך סתם בפינת רחוב...
מוצב לו שם,גדול ומגושם...
מתכתי-מלבני,ירוק עד...
ופתחים לו מכל צד...
הריח לא נעים,הצחנה ממנו למרחקים...
לצידיו,מונחים זרוקים,מיגוון ענק,
ובאוויר שורר מחנק.

מגיחים הם השניים,אל עבר  המטרה,
פח האשפה.
במיומנות,הופכים כל חפץ סביב...
שקית,קופסא או קרטון....
זוכים לטיפול גברת ואדון...
וכשהיא עסוקה... נכנס האדון,ומשתרבב
אל תוך החלון.

אט  נאספים בערימה, חפצים יד-שנייה.
הנה מכנס עם כיסים,שמלת בד מעוטרת פרחים
רדיו שנפח נפשו,לחם שיבש,מנעול שנתלש
ועוד אין ספור פריטים שסיימו תפקידם בבתי האנשים.
הזמן נוקף,עוברת השעה,עגלת הקניות עמוסה לעייפה,
ומכאן ואילך... הכיוון, עוד פח.