[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אירית בריל
/
המפגש

זה היה יום ראשון כשכולם כבר חוזרים לעיסוקים שלהם, תחילת
השבוע. אני הייתי בדרכי לעבודה, עבודה חדשה שמצאתי בחנות בגדים
בקניון. ראיתי אותו עולה במדרגות הנעות, ישר זיהיתי אותו.
קראתי בשמו אבל הוא לא ענה לי, אז עליתי אחריו במדרגות הנעות.
החלתי ללכת אחריו מהר כדי להשיג אותו. עד שלפתע הוא עצר ואני
אחריו.
אמרתי לו "ישי?" והוא הסתובב, בהתחלה הוא לא זיהה אותי אבל
אחרי כמה שניות ספורות של שתיקה הוא ענה לי "מה המצב איתך
ילדה?, הרבה זמן שלא ראיתי אותך..." שאלתי אותו לאן הוא הלך
והוא אמר לי שהוא נפגש עם חברה שלו. פניי החווירו ובלי לחשוב
פעמיים הלכתי מן המקום בלי להגיד לו אפילו שלום.
עבר לו שבוע והוזמנתי למסיבה אצל ידיד שלי בבית שהוריו היו
בחו"ל. לבשתי על עצמי סתם מכנס וחולצה בלי הרבה איפור ויצאתי
מהבית. נכנסתי למכונית והדלקתי את הרדיו. בדרך קיבלתי טלפון
מחברתי שירן שגם רצתה לבוא, לא יודעת למה אבל הרגשתי צורך עז
ללכת לשם לבד. כאילו ידעתי שמשהו יקרה. וכך היה.
הגעתי לידיד שלי כולם ישבו בחוץ, אמרתי שלום לכולם והתיישבתי
לי על הפוף.
השעה הייתה כבר 12 ועשרה. שמענו משהו דופק על השער של החצר, זה
היה ישי, הוא היה לבד. בהתחלה הוא לא ראה אותי, זה היה כאילו
ציפור לחשה לו שגם אני פה ועיניו חיפשו אותי. "נועם מה את עושה
פה?" הוא אמר. לא עניתי לו וחייכתי, הוא חייך לי בחזרה והתיישב
לידי. וכך עברו להם שעתיים ארוכות של פיטפוטים והרבה אלכוהול.
ראיתי שהשעה מאוחרת אז החלטתי ללכת הבייתה. לקחתי את הדברים
שלי והתקדמתי לכיוון האוטו, שמעתי מישהו קורא בשמי זה היה ישי
הוא רצה שאני יקפיץ אותו הבייתה, אפילו שהוא ממש לא גר בכיוון
שלי הטפתטי לקחת אותו איתי.
הגענו לבית שלו והוא שאל אותי אם אני רוצה להכנס לשתות קצת.
ואני עם טיפשותי שאלתי אותו מה עם חברה שלו הוא חייך ואמר "היא
בבסיס שומרת עלינו"
היה משהו מפחיד במה שהוא אמר אז היססתי קצת והוא לבסוף שכנע
אותי להיכנס. הלכנו ישר לחדר שלו כאילו שהוא פחד שמישהו
מהמשפחה שלו יראה אותי. התיישבתי על המיטה והוא לידי. הוא פשוט
ישב שם והחל לבהות בי "איך התגעגעתי אלייך" הוא אמר. ואני שוב
שתקתי וחייכתי, פתאום הרגשתי את ידיו מלטפות אותי צמרומורת עזה
עברה בכל גופי. שפתיו התקרבו לשלי והתחלנו להתנשק בלהיטות.
כעבור שתי דקות מצאתי את עצמי שוכבת על מיטתו והוא מעליי, לא
ידעתי מה אני עושה נסחפתי פשוט ואז נזכרתי ואמרתי לעצמי תפסיקי
יש לו חברה מה את עושה הוא שוב ינצח במשחק ואת תתאהבי בו.
ידעתי שזה כבר מאוחר ואני אף פעם לא הפסקתי לאהוב אותו.
שכבתי איתו, ידעתי שעשיתי טעות, הוא בחיים לא יהיה שלי אבל זה
לא הפריע לי, כי רק המחשבה שהרגשתי אותו בתוך תוכי הספיקה לי
והמפגש בייננו היה ויהיה חד פעמי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין מסיחין בשעת
הסעודה.
מותר רק לדבר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 1/10/03 0:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אירית בריל

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה