היא היתה המלכה שלו,
מלכת הלבבות.
היא רצתה רק אותו,
בארץ של פלאות.
אבל יום אחד עזב אותה,
לבד במקום הטוב.
רצה מסיבת תה פרועה,
וזמן לבד, לחשוב.
הוא השאיר אותה על החומה-
לא יכולה לצדדים ללכת.
כמו חיילי הקלף ברוח
נופלת כעלים בשלכת.
והיא עוד חיה באשליה כואבת,
שיום אחד אליה יחזור.
והיא כואבת את השקט,
ורק הוא יכול שוב לעזור.
ושמה כבר לא אליסה,
וזו לא ארץ הפלאות.
כי איך אפשר להיות עליזה,
בארץ של דמעות?
בהשראה מלולה.. :) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.