מילולית טובה / אל תביטי אחור |
אל השחור.
הניחי תוגת שחרותך
בעמק עכור,
ושאי פניך לאור,
אל פתח תקוות בשלותך".
כך ציווני לבי,
אך אני לא השכלתי
פני להליט,
והסבתי ראשי להביט.
ודמעות שהיגרתי בקלח,
התייצבו כנגדי
כנציב מלח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|