|
עכשיו מאוחר בלילה,
עכשיו או מאוחר יותר,
יותר ממך אין...
בערפל יש רק אותך
כל השאר רק אויר סמיך
ממך באה כל הרוח
יותר חזקה ממה שיכולתי להרגיש, ממה שיכולתי להתמודד
תסלחי לי שהמילים כאן
סלחי לי אם הן לעולם לא יאמרו.
אני חי בשביל למות
למות איתך
קצב שגובר
המילים יבואו מחר כי מחר אני אראה אותך
אני חייב קצת שקט
חייב לראות מבט חם
את המבט של יקרה
זה מדהים כמה מילה יכולה להרעיד לב שקט וחצי מת
לפרוץ את המנעול השברירי שלך
העדינות שלך מלטפת אותי
יותר מסתם מילים של מישהו
מילים שנכתבו בשעה הקרה של הלילה
שעה ששינה כבר לא חלק מהדרך שלי
אלא מפלט מעצבן.
רוצה אותך
את הקול הלוחש קסמים קרוב לאוזניי
שאוכל להקשיב לכל שינוי בנשיפה
קרוב שבכל שאיפה אטעם את הארומה שלך
להרגיש את העור המלאכי שלך, בוהק כל כך.
אני צריך יותר מהגנה לעיניים שלי
הגנה ללב שלי.
תמיד אשמור לך מקום בו
שברירית כלכך בלב שברירי
אז תסלחי לי ...
כי אני חייב לראות אותך שוב.
מהדק את השמיכה .. את לא שם עדיין.
עוצם את העיניים והחיוך עולה.
תשמרי לי מקום עד שאתעורר מהחיים.
שלך תמיד.. כפיר |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.