עדי טוינה / החיים |
דוחסים את החומר חזק
רוצים אותו ממש מחוזק
ואני מרגיש עם הזמן רק מנותק
מה הם חושבים שאני מרותק
הוא השתגע בדרך לסלון מעד נפל ונמצא בעילפון
כל החברה אחריו צועקת רוץ ילד רוץ
לטירוף הרגיל נכנס ולצאת כבר מאס
ההרגל דרס ואת השחיקה תפס
ולפתע תפס קשר נעליו חיזק מותניו נפל בקרב
והכל בשביל מכתב "הוא היה כוכב"
ראו בו אור אור שחור כולם אמרו אותו האיש
שנראה אי שם בכביש מי אותו מכיר לא
תעודה השאיר אף לא כסף או משפחה
איזה מסכן אין כבר ברכה לגן עדן הגיע
ולשם הוא יחל להגיע לא להשתתף במשחק המיגע
אלה לרוץ לשם לחתוך מהר ולהגיע כי הזמן
עובר מהר ואתה על עצמך מוותר תפקח את העיניים איש חיוור
אתה לא בעננים עיוור כי על הארץ הנך ואת פרי עמלך
תביא ועוד ירמסו אותך כליל כי רצו את ממונך ואת כבודך להשפיל
הנה רצחת את הנביא כי גולל לך סיפור לא בריא וברחת לגהנום
שם שם תהנה בין להבות האש והאוכל הטרף יש הרבה כאב
הכאב שבה מהלב של חיים עברו למשפחת נכים עם מחשבות עצלים
רצונות אבודים יצרים טיפשיים ורגשות רמוסים בשרשרות הם כובלים
אותו הם משתקים אך למרות כל זאת הוא הערים כשבחר בגהנום לא אי
שם בעננים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|