סבי עומד למות
אולי אפילו מת כבר
קשה לדעת ממרחק איזורי זמן
גם המרחב מתעוות
מול המוות
איך אני שבה למלמל אותיות

סבא שלי הוא לא סבא שלי ממש
ובכל זאת הוא איש זקן וחולה שכאב הרבה שנים
ממוות של מישהי אחרת
ואפילו אהב אותי כמו הסבא שרק הוא יכל להיות
אילו הייתי הבת של בתו

לפעמים הוא כאב בנוחות וריפוד, מניין שנות שיוט חורץ קמטים
ובזמן האחרון בלי סוגרים לסבל, אפילו תנודות הגלים לא עוזרות.
מזה כמה ימים הוא מסרב כל אוכל ושתיה
אולי נסגה בו האמונה שהנאות החיים הם

והוא מעדיף פשוט להימוג.
אני מבינה דווקא, ועדיין לא קל לתת לו לאדם
להיסחף בלי לבעוט אל לוע הלא נודע הזה
שהרי הוא גם הנודע היחיד בחיינו

הלוואי שבתשישות גדולה יבוא ריפיון ללב
בשבילו
ובשבילי אני אומרת אולי מקור הנחמה הוא בבחירה
אם באמת ישנה בחירה
   ואם ישנה באמת נחמה