בוכה כמו ילדה קטנה
הדמעות זולגות על לחי חמה,
צורבות ושוטפות את ורדרדותה,
הופכות אותה לשחורה וכועסת.
מרירות שוטפת.
פתאום מתגלה לה דמעה אחת,
דמעה בודדה.
היא חמה, מלטפת.
דמעה קטנה ששוטפת את כל השחור.
לבדה היא מוחקת את כתמי הפחם הכבדים שהצטברו על פני.
היא נושקת לעורי, מרגיעה אותו מכל הכאב.
הדמעה הזו,
היא חוזרת גם כשטוב לי,
בתור דמעת אושר.
ואם מקשיבים לקולה העדין, ניתן לשמוע אותה צוחקת בקלילות.
היא איננה טיפת מים רגילה,
מכילה את כל נשמתי,
מבינה אותה.
דמעה קטנה,
עם אופי מתולתל ושחום.
זולגת לה במורד לחי שעכשיו קצת יותר וורודה.
מנקה את כל השחור,
מגיעה לשפתיים יבשות וצורבות מכאב.
מרטיבה אותן ואף גורמת להן להעלות חיוך.
נכנסת לפה אשר אזלו מילותיו.
יורדת במורד גרון צרוד ושוטפת ממנו מן גוש מכאיב שתקוע בו זמן
כה רב...
דמעה קטנה, יורדת בכלי הנשימה,
מטהרת ריאות שחורות מאוויר מזוהם שנשמתי.
מגיעה אל הלב.
גורמת לו לאושר,
נשארת שם,
לתמיד.




מוקדש לאחת כל כך מיוחדת שתמיד הייתה שם בשבילי... אני גם
תמיד פה בשבילך