לנסוע למקום שאיש לא מכיר אותי
לאבד את הזהות
לשנות את המבט
עם תיק קטן בלי תעודות
לנסוע למקום אחר
לשכוח אהבות כושלות
דלתות שנטרקו
השלטים יזמינו אותי לפנות
ולא אעצור
לנסוע למקום שאיש לא מכיר אותי
בלי שאלות
בלי תשובות
בלי עבר
אין צורך בהסברים
העשן של הסיגריה מתפזר בדרך
השדות הירוקים
הנהר שחוצה ארץ לא נודעת
לנסוע למקום שאיש לא מכיר אותי
לשכוח את העיר מאחור
לתת לזמן לשקוע
אין טעם בחרטות, הרהורים
הנוף משתנה
הרקע נע איתי
באותה מהירות
ברדיו שירים שקטים
כמו מספרים את הסוף
לוגם מבקבוק המים
זורק אותו למושב ליד
נוסע למקום שאיש לא מכיר אותי
לא יכול לזהות את הצלקת
לא יכול להטיח בי אשמה
מביט במראות
תנועה איטית של מכוניות
אולי כולם בורחים
אולי כולם חוזרים
ארץ לא נודעת
איש לא מכיר אותי שם
נכנס לעיירה קטנה, עושה סיבוב קצר
רואה אישה עם ילד, נערה עם חברה
חוזר לכביש המהיר
זיכרונות עולים בכול פנייה
אלף טעויות, ועוד זיכרון שכאילו מוחק את הכול
ומעלה תהייה
מביט בשלטים שמוכרים חיים זולים
בפנסי הכביש השבורים
אלף שיכורים עברו פה, והנה עוד אחד
נוסע למקום שאיש לא מכיר אותי
בלי זהות, בלי פנים, בלי תעודות
אין פחדים להסתיר, אין צורך להסתיר כאבים
נזכר בתמונה אחת מהעיר הישנה
בטיילת, מביט על הצד השני של הנהר
מדמיין שמשהו טוב קורה שם
מגיע ואז הכול נעלם
מביט על השמיים, ושוב אור צהוב משלט ניאון מסנוור אותי בלי
תגובה
ואם זו היתה תמונה בסרט
בוודאי ילד קטן היה עובר שם עם אישה יפה
וברקע סקסופון היה מתנגן
אני פונה ימינה
נוסע למקום שאיש לא מכיר אותי
מביט בפני האנשים
בלי מבט נוקב, בלי תקוות או שאלות
עוצר בבאר פתוח
יורד עם התיק, מתיישב
לא מחכה שאיש יקרא בשמי, או ישאל מאיפה באתי ולאן אני הולך
מזמין ג'וני וולקר ומביט סביב
אין כאן חברים
אין כאן אויבים
אין עבר, אין זהות
אין סיפור לספר
הכול מתחיל מחדש, סיפור חדש לספר.