שוב הרוח בי נושבת, מקררת הפנים
ושוב זולגות דמעות על לחי, והרגש בוער בפנים
זיכרון ישן עולה בי, תמונות שלך ושלי
בחורף שעבר, עם הרוח בליבי
היינו שנינו יחד, מסתובבים ברחובות
לבד היינו יחד, לא רצינו כלל לראות
האהבה סינוורה את עיניינו התמימות
והאמנו שאפשר, לא רק באגדות
וכמו שאש שורפת, ומים רטובים
לנצח ישאר הרגש, בזיכרונות האבודים
אהבה זו לא מילה, ואין לה שום תאור
ואף פעם לא למדתי, איך מחברים שוב לב שבור
ובמוחי עוברת עוד תמונה ועוד תמונה
גשם מטפטף בחוץ, אבל שנינו בשמיכה חמה
שירים זולים וסרט, לא נתתי לך דבר
והדמעה היא שוב חוזרת, מתחרט על שעבר
אף פעם לא רציתי, דיברתי סתם שטויות
תמיד היית לי מיוחדת, שונה מהאחרות
וכמו שאש שורפת, ומים רטובים
לנצח ישאר הרגש, בזיכרונות האבודים
כן כמו שאש שורפת, ומים רטובים
לנצח ישאר הרגש, בזיכרונות האבודים |
