למה אני כבר כמה שנים חבויה בתוך עצמי
ויודעת - אם לא יהיה אחד לידי, אחזיק מעמד,
הולכת למקום, כשיורדים עלי אני מתייחסת,
אך בתוך תוכי יודעת,
שהתגובות באות מהצד החלש.
כבר כמה שנים חיה חיים,
אותה משפחה, אותן הדמויות,
ההצגה השתנתה.
הולכת למקום, כשיורדים עלי אני מתלוננת,
אך בתוך תוכי יודעת,
שאני נמצאת בפינה משלי והתגובות בצד השני.
כבר כמה שנים, ואני נהייתי חזקה,
הסגנון שלי שונה,
מחשבותיי נבנות שכבה ראשונה מהדעה שלי.
אומרת את דבריי ובלי הבושה.
הולכת למקום, כשיורדים עלי אני נפגעת,
אך בתוך תוכי יודעת
שלא אשתנה בשביל אף אחד!
כי כשבראו ת'אדם - חלק התרגלו לקבל אנשים
לפי מינים, לפי צבעים, לפי חיצוניות,
ולא לפי הפנים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.