בקצה העולם
הרחק מאי שם
יושבת ילדה יפה
ושותקת
כי אין לה מה להגיד
במילא אף אחד לא יקשיב
היא לא תבכה
כי נגמרו לה כל הדמעות
היא לא תחטה פצעים
תמיד ישארו צלקות.
היא יושבת, ולא יודעת מה לחשוב
היא פגועה
מבולבלת
לא מבינה מה קרה
זרקו אותה
נכנסו לתוכה
הסמים מחקו אותה
היא לא מבינה
אין לה אף אחד.
מבפנים היא מזמן כבר נגמרה
נפשה השתחררה
וגופה,
שוכב באיזושהי סימטה
היא קרועה
בודדה
לא נשארה אף טיפת אהבה?
אומרים שהיא מוזרה
אך מי זאת קבע?!
עכשיו, כשזה תלוי בין מוות לחיים
אנשים מתעלמים!
מאחוריה חיים הרוסים
חלומות, שאיפות שתלויות באוייר
שלא יתממשו בחיים.
אז היא תשב שם
לעולם
תלויה בין חלום למציאות
עוד רגע
והיא תעלם בתוך אי השפיות. |
