אני אוהב להתעורר בשבת בבוקר ולהסתכל עליה. אני אוהב להתבונן
בה ובדרך כלל לא יוצא לי לראות אותה ישנה. היא לא אוהבת כל כך
כשאני מתבונן בה, היא אומרת שזה גורם לה להרגיש יותר מידי ערה
לעצמה. נבוכה. אבל כשהיא ישנה היא לא ערה ואני יכול להתבונן בה
כמה שרק ארצה. היא בדרך כלל ערה בלילה ואני ער ביום.
בשבת אינני עובד ויכול לבלות את היום בהתבוננות עליה ישנה.
אני אוהב אותה כל מה שיש בה גם מה שאני לא יודע. אני אוהב בה.
את הדרך בה היא מניעה את ראשה ותלתליה הזהובים נעים. את הדרך
בה היא מחייכת וחמש גומות חן צצות לרגע.
אתמול בלילה לפני שהלכתי לישון. ניגשתי לחדר היא בדיוק הייתה
אחרי האמבטיה שלה היא לבשה גופייה חמה לבנה תחתונים כחולות
פשוטות וגרביים פרחוניות שהגיעו עד לברכיים שלה. היא הייתה עם
גבה אליי לא זזתי מתבונן בה לרגע. ואז צעדתי פנימה היא הסתובבה
אליי בחיוך ערנית מלאת חיים חיבקתי אותה קברתי ראשי בשערה
הריחני הרטוב מעט, נשקתי לה ולחשתי לה כי אינני עובד ביום
ראשון. מזכיר לה. אחר כך התקלחתי כשיצאתי היא ישבה על המחשב
אני לא בטוח מה היא עושה במחשב בלילה מצ'אטתת, כותבת את
הסיפורים שירים שלה... אבל בסביבות שש בבוקר היא התחלקה לתוך
המיטה לצידי מתכרבלת לתוכי, נושקת על אפי ונצמדת אליי ומתוך
שינה ידיי נכרכות סביבה והיא נרדמת בין ידיי. אחרי שעה שעתיים
התעוררתי לגלות אותה ישנה בתוכי. אוזנה צמודה לפי וגבה צמוד
לבטני והיא מקופלת, תנוחת העובר. העברתי את לשוני על האוזן שלה
היא משמיעה קול לא ברור ומעבירה את ידה לשם מסיטה את תלתליה
מפניה. אני נוגע בה, היא חמה. אני מסיט מעט את השמיכה ממנה
ולעיניי נגלה גופה. הגופייה מורמת מעט מגלה את ביטנה וגבה גרב
אחת עוד מתוחה עד לברך והשנייה משתפלת לה למטה.
אני מעביר ידי על הרגל החשופה מלטף את הבטן. היא זזה מעט
מסתובבת, פנייה אליי ופתאום היא מכניסה אצבע לפיה ומוצצת אותה
אני חדל לזוז מעולם לא ראיתי אותה כך שלווה שקטה רגועה כל כך
בוהן יד שמאל בפה שלה. מראה התמימות אני נרעש שקט על הגילוי.
אני מרותק אליה היא כמו נימפה נדירה קסומה מיוחדת ואני אוהב
אותה. אני ממשיך להתבונן בה היא מדיפה שינה ולאט לאט היא מושכת
אותי לשינה. אני מתעורר אחרי שעות כבר שתיים עשרה וחצי
בצהריים.
היא עדיין ישנה בתנוחה שונה האצבע כבר לא בפיה. אני נושק לה על
אפה ויוצא מהמיטה. מניח לה לישון. אני קם מתעורר מצחצח שיניים
מתגלח. ניגש למטבח ומחליט להכין ארוחת בוקר מאוחרת. מכין
במיוחד בשבילה צלחת לבנה כמו שהיא אוהבת (כמו צלחת חומוס רק עם
לבנה זעתר ושמן זית במקום) מחליט לחמם את הפיתות בסוף שיהיה חם
וטרי. אני פותח את הסיפרון הקטן שלה שבו היא כותבת את כל
התבשילים שהיא ממציאה. אני בוחר אחד. לאחר כמה זמן זה מוכן
מעין תערובת של חביתה עם ספגטי ברוקולי וגבינה בולגרית. מממ...
טעים ההמצאות שלה לפעמים גן עדן. מוזג לה כוס מיץ מנגו ולי
תפוזים. מחמם פיתות וניגש אליה מתיישב על המיטה מפעיל את
המערכת, משינה - נגעה בשמיים מתפרץ ממנה. אני נושק לה היא
מתעוררת לאט לאט פותחת עיניה מחייכת אליי מתמתחת מעט, מזכירה
לי חתולה. אני מחייך צופה בה מתעוררת לאט היא מפהקת פיהוק של
התעוררות ואומרת "חלמתי עלייך". אני רוכן כלפיה ואנחנו מתנשקים
אני מתרומם מעט שואל "נו.. ומה היה?" היא רק מחייכת חיוך חתולי
ואומרת "נהדר..." ומתיישבת אני מרים אותה מניח אותה על בירכיי
רגליה נכרכות סביבי אני מחבק אותה ואומר "ארוחת בוק.. צהריים
מוכנה בואי..."היא מתרוממת ממני צועדת לאמבטיה שרה עם המערכת
מתעוררת ובאה למטבח הכל כבר מוכן אני יושב ומחכה לה מסוקרן ממה
שתביא היום. היא רואה אותי מחייכת אליי חיוך חמש גומות.
ומתיישבת לצידי אנחנו אוכלים מדברים ואז היא שואלת "אתה רוצה
להתבונן בי?" אני לא עונה רק מהנהן. היא חושבת ואומרת "אבל רק
להתבונן יום שלם . אתה פסיבי מתבונן שאני לא ארגיש שאתה כאן
אחרת לא תראה מה שאתה רוצה לראות. כמה ישנת?"
"הרבה... יותר מאי פעם"
היא מחייכת ואומרת טוב מעכשיו אתה מתבונן. הפתעה חמוד.."
כל כך הרבה מחשבות מתרוצצות בי בזמן שהיא מעמידה את המדיח. אני
רוצה לקום ולעזור  אך היא מסתכלת בי ואומרת רק בהתבוננות...
קוראת אותי כל כך טוב אני נשאר לשבת ומתבונן בה נפעם ממה שהיא
נותנת לי. היא מסיימת ופונה לחדר אני צועד אחריה בשקט ומתיישב
על כיסא ריק ומתבונן בה מפשפשת בארון. מוציאה ממנו בגדים. היא
שמה חזיה שחורה פשוטה ותחתונים פשוטים שחורים. לובשת ג'ינס
ארוך ומשופשף וגופייה חמה לבנה. היא אפילו לא מסתכלת במראה
לראות איך היא נראית. היא אוחזת בתיק גב שלה יוצאת מהחדר
מכניסה לתיק תפוזים תפוחים וחלב עמיד. היא לובשת את המעיל
ויוצאת מהבית אני לובש במהירות את מעילי ויוצא אחריה. בחוץ יום
סגריר ואפרורי קררר... רוח נושבת. השמיים מבשרים גשם בקרוב.
אני רואה אותה יושבת במכונית שלה ליתר דיוק חיפושית צבועה בצבע
כחול ועליה מצויירים ציורים צבעוניים ואבסטרקטים ופה ושם אתה
רואה חיוך ופרפר. היא מפעילה את הרדיו שירים ישראליים מתפרצים
מהרמקולים היא שרה איתם מחייכת וצוחקת לאחר חצי שעה בערך
מגיעים לחוף. מבודד שקט. מעולם לא הייתי בים בחורף והמראה מוזר
לי אני לא מבין מה אנחנו עושים כאן. אבל היא יוצאת מהחיפושית
לוקחת את תיק הגב פותחת את תא המטען ומוציאה משם תיק צד והולכת
לכיוון הים. היא מורידה את התיקים על החוף לא רחוק ולא קרוב
מידיי לים. היא מוציאה מהתיק שלוש שמיכות אחת היא פורשת על
החול ואת האחרות מניחה על השמיכה הפרושה. היא מוציאה מהתיק
גזייה קטנה ופינג'אן, היא לוקחת תפוח וחותכת לפרושות של
שמיניות. מניחה בתוך הפינג'אן מוזגת מים ומניחה את הפינג'אן על
הגזייה ומדליקה את האש. ואז נעמדת חולצת נעליים גרביים
המכנסיים נשארים על החוף המעיל והגופייה גם היא פושטת גם את
החזייה ורצה אל הים.
טירוף... מוחי זועק לוחש משתומם.
בים אני שומע את צחוקה נישא על הגלים אליי צופה בה משחקת עם
עצמה בין הגלים. מרחפת עליהם. אחרי זמן שנדמה כנצח היא יוצאת
מבין הגלים. אני מתבונן בגופה הרטוב פיטמותיה זקורות מהקור עור
ברווז מופיע לו והיא צועדת בשקט שערה נע מעט ברוח היא נעמדת
מולי מתכופפת מעט אליי ואוחזת באחת השמיכות שהניחה בצד היא
מנערת אותה ומתעטפת בה מתיישבת לצידי רועדת היא מורידה את
הפינג'אן מהגזייה ומוזגת לכוס מוסיפה מעט סוכר ושותה לאיטה.
לאט לאט הרעידות פוסקות. היא נוטלת עוד שמיכה ומתעטפת גם בה
ולוגמת מהמשקה שהכינה לעצמה. היא מתלבשת מתחת לשמיכות בגופייה
בלבד. ואז היא יושבת לה בשקט עוצמת עיניים ואני רואה איך היא
נכנסת לעצמה בשלווה. רחש הגלים נשמע וקול נשימותיה הקצובות...
לפתע היא מקיצה חיוך נמתח על פניה והיא זוהרת היא יבשה כבר חוץ
משערה שמטפטף היא לובשת את הג'ינס שלה ומוציאה עט מהכיס
ומתחילה לכתוב על הג'ינס ולצייר היא שקועה כולה בכך אני מציץ
ורואה מה שנראה כשירים שנכתבים היא מפסיקה. נאנחת. מחייכת.
מוזגת חלב למשקה שלה ושותה אותו. היא מקלפת את התפוז וניחוחו
מתפזר בכל האזור ריח הים וריח התפוז משכר אותי היא אוכלת פלח
פלח לאט לאט ומתבוננת בשמש השוקעת הפלח האחרון נבלע בין שפתיה
השמש נעלמת בין הגלים. היא מתרוממת אורזת את הדברים בחזרה
לתיקים מחזירה הכל לחיפושית ואז בפתאומיות רצה. לעבר הים נעמדת
יחפה כשהמים מלחכים את קרסוליה והיא אומרת " גם אני אוהבת..."
היא הולכת חזרה לחיפושית נכנסת לתוכה מתניעה ונוסעת משם לאחר
כמה דקות היא מדליקה את הרדיו ולאט לאט היא מתחילה לשיר עם
המנגינה. המסביב מחשיך היא נוסעת בדרכים צדדיות והחושך עוטף
פתאום היא עוצרת בשוליי הדרך נוטלת שמיכה אחת ויוצאת מהחיפושית
אנחנו עומדים באמצע שדה פראי היא מתכופפת ואוחזת בידה בפרח
"המממ.. סיגליות קצת מאוחר לעונה..."
פורשת את השמיכה ונשכבת עליה היא רואה את השמיים הכוכבים וכל
זה עטוף בעלים הגיבעולים הגבוהים של השדה. היא מזמרת בלחש "
לילות שלמים שהיא לא נרדמת על אהבה בהקיץ היא חולמת... מי זה
כותב לך ילדונת ...מבתשיעי בכל נובמבר.. שולח לך סיגליות בזר
קשור בסרט..."
אנחנו שוב בחיפושית מתחילים להיכנס לתחום העיר אורות העיר
מנצנצים. שקט. קצת לפני הבית היא פותחת את כל החלונות בירידה..
נותנת לרוח לשטוף אותנו צילצולי צחוקה.

אנחנו בבית.

היא מדליקה אור בסלון. פוסעת לחדר השינה נוטלת שתיי מגבות אחת
כחולה השנייה סגולה. מורידה בבעיטה את נעליים ופוסעת לחדר
האמבטיה. היא מתפשטת הבגדים נושרים ממנה אל הריצפה בערימה לא
מסודרת. המים מתחילים לפרוץ מהדוש. אדים... המים נוזלים עליה
עוטפים את גופה כשמיכה שקופה. אני מתבונן בה, בגופה. כשם שהמים
מגלים אותה עוברים מלמעלה למטה כך גם אני. כבראשונה. ראשה,
פנייה. האף הקטן והסולד שפתייה פשוקות מעט לוגמות את המים
בצימאון. הצוואר העורף. כאן מסע הגילוי מתפצל לשניים שולח שתיי
חוליות אחת אל הגב. לבין שני פלחי ישבנה במורד רגליים. השנייה
אל החזה בעמק של שדייה פוסעים, עולים על הריי שדייה ונופלים
במפלם. נשטפים אל הבטן המישור. כספרדים באמריקה בחיפוש אחר
הזהב. אל תוך יער. היער החופן את פתח המערה את אוצרם...

אני חש טיפה כאב כאשר איברי נלחץ אל מול בד הג'ינס הגובל.
נשימה עמוקה.
היא חופפת ראשה ידייה עוברות על גופה מסבנות המיים שוטפים את
בועות הסבון היא מסתרקת. ממלאת את האמבטיה במים נקיים חמים ואז
נשכבת בה. רגלייה מחוץ לאמבטיה בפיסוק דפנות האמבטיה תחת
ברכייה וכפות רגלייה מציצות החוצה מונפות באוויר. ראשה מוטה
אחורה עינייה עצומות אני מתבונן בפנייה היפות ריסייה הרטובים
ארוכים. שפתייה המלאות צבען צבע הפישתה בהרי הכרמל של ילדותי.
מבטי מתנתק מפנייה ואני רואה כי ידייה תחת המים ומבעד למים
הצלולים אני רואה כי יד אחת חופנת את שדה והשנייה מלטפת
מגרה... מכניסה אצבע. אנחה בוקעת מפיה הענוג.

החום שבאמבטיה מכביד עליי יחד עם החום הבוקע מגופי. בגדיי כמו
מתקלפים מעליי אינני שם ליבי איך וכיצד אך הנני עומד ערום אברי
זקור למול המחזה בו אני מתבונן וכמהה להישתתף בו. כמוה אני
מלטף באיטיות מחניק אנחותיי שלא להעירה. אני מתבונן בה. היא
קרובה. אני רואה כיצד גלים של עונג חולפים בה. וכאשר הגל
האחרון מתנפץ על חופייה. משהו נשבר בי אני פוסק מליטופיי על
מנת ליצב עצמי שכן רגליי בגדו בי.
חיוך נפרש על פנייה עינייה פקוחות במראה החתולי. היא יוצאת
מהאמבטיה מתנגבת כורכת מגבת אחת סביבה. ומייבשת שערה במגבת
הסגולה. היא מניחה את המגבת הסגולה לייבוש ואני רואה כיצד היא
עומדת ללכת להתלבש מוחי זועק לי.. גופי צורח... אינני יכול
יותר. אני אוחז בקצה המגבת והיא איננה שמה לב ותוך צעד אחד שלה
המגבת נותרת בידי היא מסתובבת אליי בחיוך מופתע מעט משועשע אני
אומר  "בואי..."
היא צוחקת " אוו... התגעגעתי אלייך היום..." ונצמדת אליי.
אני מחבק אותה אליי מרים אותה היא כורכת רגלייה סביב מותניי
וידייה סביב צווארי ונושקת לי. בעת שאני מחליק לתוכה
ואני לוחש לה...
"גם אני התגעגעתי אלייך..."