היו זמנים

                                 היו זמנים, היו ימים

                                בהם לשמיים הגענו,

                                 את רגלינו החנינו

                          ובקרקע את שתיהן העמדנו,

                          כאשר "בקלאס " - שיחקנו.


                                 היו זמנים, היו ימים,

                                  בהם אבנים זרקנו,

                         רק כאשר "בחמש אבנים" - שיחקנו.


                                   היו זמנים, היו ימים,

                                 בהם מתנות לבת - מצווה,

                                  קיבלנו מההורים - שעונים.

                                   אופניים לבר - מצווה

                                קיבלו מההורים - הבנים.

                                     היו זמנים, היו ימים,

                                      בהם קן התנועה -

                                   היה צריף במושבה,

                                      או, אוהל בגבעה,

                                   כאשר הרוח בו נגעה,

                                    הוא עף כלא היה.

                                  היו זמנים, היו ימים,

                               בהם יציאה "למחנה עבודה" -

                          הייתה חוויה, בה ניתקנו מהמשפחה.

                            חשנו בוגרים, המעלים "תרומה",

                                   לביסוס הקיבוץ והתנועה.