תל אביב מנשקת לי את קצות האצבעות,
היום אני
מתחילה.
מרגישים את רוח הסתיו,
כבר מזמן לא חלמתי אותי עפה,
רק טובעת באוטובוסים,
משנה סדרי עולם,
דברים גדולים בחלומות יכולים
להביע בכלל שינוי עצמי קטן.
סמלים ורוחות רחוקות,
תעבדי בחנות של סרטים,
תטוסי לאוסטרליה
מוזר להסביר
שיש בי צורך עז להשאר.
עכבישים על קיר חדר אפור
הם לא מפחידים אותי
קשה לחייך
אני שלמה היום, מלאה, אבל
מלאה בכבדות כזאת
שלא מאפשרת לזוז.
למצוא את הקצה של התנועה.
עכבישים תאגידים מעכלים אותנו
ילדים בלי מדים על תחבורה ציבורית
לא מנסה לרחם
תל אביב מפוחדת
העונות לא כנות, אתם תראו
אני אמצא את המילים הנכונות
להלחם.


ספטמבר 03