אוֹרוֹת רַכִּים בִּשְׁלַל-צְבָעִים
יוֹצְאִים חִוְּרֵי-פָּנִים כְּמוֹ מֵעֲרָפֶל
לְאַט לְאַט פוֹתְחִים הֵם בְּמָחוֹל
וְנֶחְבָּאִים כְּמוֹ מִש-ְחָק אַחֵר
יָדַיִם מְגִּיחוֹת עוֹבְרוֹת עַל פְּנֵי שְׁנוֹתַי
כָּךְ מְלַטְּפוֹת אוֹתִי בְּאוֹר
תְּמוּנָה כָּל-כָּךְ זַכָּה
שׁוֹכֵב עַל מִטָּתִי
רוֹאֶה פִּתְאוֹם מַרְאוֹת רַבִּים
שֶׁל כָּל מָה שֶׁהָיָה
וְהָאוֹרוֹת שֶׁמִּתְגַּבְּרִים
זוֹרְמִים אֵלָי
הוֹמִים אֵלָי
נָהָר אֶחָד נִפְלָא
וְהוּא סוֹחֵף אוֹתִי בָּזֶּרֶם
אֲנִי טוֹבֵעַ אוֹר
רוֹצֶה לִרְאוֹת אוֹתִי וְלֹא רוֹאֶה דָּבָר
שָׁקוּף בָּאוֹר
אֲנִי אוֹרוֹת רַכִּים בִּשְׁלַל-צְבָעִים
נוֹגְהִים בַּחֲשֵׁכָה
אֵינֶנִּי שָׁם
רַק אוֹר.