דרור לוי / איים אבודים |
מתוך שאינה מתפענחת
אתה שוקע בה
ומביט בפניה מרוכז
אשה כמו ביצת הפתעה
מתוך שנראית אחת מאלף
אתה נוטל אותה וקולפה
ופתאום שוקולד אישי
אשה כמו ציפור נודדת
מתוך שהיא כה נדירה
אתה נאלץ לשחרר אותה
בחזרה לטבע
אשה כמו גשם בלילה
מתוך שהגיעה בחושך
אתה מזהה עם שחר
עקבות נחיתה כרמז אחרון
אך היא הייתה באמת,
והיא דיברה אל נפשך
מתוך בבואה שברירית של ילדות
לעולם לא תדע להסביר
מדוע הרשית לה ללכת
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|