לפניי מונח תצלום
התקמט קצת בשוליים
כך גם המצולמים
למעשה מדובר בהוריי
גם אני בתמונה, עומד ביניהם.
אני מחייך, כילד חייכתי
אי אפשר להתווכח עם תמונה

אבל הייתי רוצה להתמקד בהוריי.
כשאני מסתכל בתמונה
אני מדמיין שאז,
לפני שהשנים חלפו
הזוג הזה היה אופטימי
לגבי העתיד שלו,
בסך הכול מדובר היה
באנשים צעירים עם תוכניות
וילד קטן

הרגשות שלהם היו עמוקים
ומחשבותיהם הפליגו הרחק
אבל כשאני יושב היום
ומביט בתצלום הזה
המקומט קצת בשוליו
אני יודע מה שקרה אחרי
שתריס המצלמה נסגר

אחר כך כבר הצטלמנו פחות
וברוב התמונות
הוריי אינם מופיעים יחד.
יש לכך סיבות
שלא הייתי רוצה לפרט כאן
בכל זאת מדובר בהוריי

כשהטלפון מצלצל בקומה השנייה
אני מחזיר את התצלום בזהירות
לתוך המעטפה
ומשאיר אותה על השולחן.
בזמן שאני עולה במדרגות
הטלפון כבר מפסיק שם למעלה
ואני מהרהר לרגע שזו הייתה אשתי

אחר כך אני מתלבש ויוצא אל הרחוב הסואן
מביט על נעליי שהתבלו, צריך לצבוע אותן
ראשי נמלא מחשבות ואני שוכח
את התצלום שדהה והתקמט קצת בקצותיו