עכשיו אתה איתה שם באיזה צימר מבודד בצפון.
אחרי משחק כזה טוב של מכבי אתה בטח עם מצב רוח בשמיים.
אתה בטח מושך אותה אליך. מחבק אותה חזק. מנשק אותה.
מפשיט אותה. גם אתה כבר ערום. אתה נכנס לתוכה. יוצא החוצה,
ושוב נכנס. גומר. נח קצת. מחבק אותה קצת. מנשק אותה קצת.
אוגר שוב כוח. וממשיך.
תחשוב עלי!
לא אכפת לי שתמשיך לזיין אותה, רק תבטיח שתחשוב עלי.
תחבק אותה ותזכר איך חבקת אותי כשטיילנו בחוף בשקיעה. תזכר איך
רצינו לעצור את הזמן.
תנשק אותה ותחשוב על הנשיקה הראשונה שלנו. על אלו שבאו אחרי.
תחדור לתוכה ותרגיש אותי.
וכשאתה מתעורר לידה בבוקר, תזכור שרק לפני כמה ימים התעוררת
לידי.
תזכור שכמה שהיא אוהבת אותך, אני אוהבת אותך יותר.

תרגיש אותי. תחשוב שזאת אני זאת שמחבקת אותך, זאת שמנשקת אותך,
זאת שעושה לך מסאג', זאת שמפנקת אותך בג'קוזי, זאת שמפשיטה
אותך, זאת ששוכבת איתך.
תדמיין שזאת אני. תרצה שזאת תיהיה אני.

כי אין דבר שאני יותר רוצה מלהיות שם במקומה.