|
בבניין גבוה בתל אביב
אותו קשה מאוד לפספס
שם ניתן למצוא
את אנשי העניבות
הם באים לשם כל יום
תמיד באותה שעה
השוער בכניסה אותם מברך
מחייך ומתחנף עם איזו הלצה
הם לא מרגישים
איך זמנם עובר
הם לא חשים
איך הם נחנקים
על ידי העניבות
הם מחייכים חזרה
הולכים קדימה בביטחון
מבחוץ נראה שאין להם
אף צרה בעולם
הם מצפים למשכורת 5 הספרות
נכנסים למשרד המשקיף לים
מביטים בתמונה של הילדים
שמציצה מבעד לניירת על השולחן
הם לא מרגישים
איך זמנם עובר
הם לא חשים
איך הם נחנקים
על ידי העניבות
מתיישבים על כסא המשענת
הנוח מאוד
המחשב מברך אותם לשלום
ושוקעים במסך הכחול
מרימים את הראש
וכבר חושך בחוץ
טלפון מהמשפחה המודאגת
רק עוד משהו קטן והם באים
הם לא מרגישים
איך זמנם עובר
הם לא חשים
איך הם נחנקים
על ידי העניבות |
|
|
יום יבוא ואני
אספיק לראות את
הסלוגן שלי
מתנוסס בגאון
משמאל |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.