אני לא אסרוג לך כיפה,
אפילו לא חצי צעיף,
החברים שלך ממרכז הרב
לא יכירו אותי מהסניף.

בחתונה שלנו התפריט לא יתאים
לצבע הזקן של הרב
ודבר לא יחצוץ בין "כיצד מרקדין"
לטנגו רוסי מעורב.

אני לא מכירה שלוש מנגינות
לכל בית משיר השירים
כשסופסוף נכבוש את אחת הגבעות
אסתכסך שם עם כל השכנים.

כשתחזור מהעבודה תפשיר לך פיתה
("ולחם עצלות לא תאכל"?)
שולחן השבת שלנו, אם תהית,
יהיה ריק ועלוב ואפל.


זה אותו גורל טרגי עתיק יווני
עם טאץ' יהודי מפוכח:
אני לא החלום הדתי לאומי,
למרות שניסיתי כל כך.