|
כשאת אוכלת פלאפל
בטח לא נוזל לך כלום
ובטח שאת מציירת
אף קו לא יוצא עקום
לבטח מוחך מבריק כמו חיוכך
אשר זוהר ככוכב
ולבך האדום ( בו אולי לי מקום )
בטח כמוהו רחב
בטח לא אכפת לך מה צבעו של הסוס
וכשאעיז אתך לדבר
בטח תעני לי בשיא הנימוס
ובטח גם אין לך חבר
הילה זוהרת את ראשך מעטרת
וגבך לבטח מכונף
ואולי אזכה וממשכבי תעיריני
בנפנוף כנפייך כי נותרתי מעולף |
|
|
ואז כולם מתו,
אבל כולם מתו
עוד פעם ועוד
פעם ביסורים חוץ
מיוסי, והיה לו
משעמם.
מתוך הצגת יחיד
בפרינג' |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.