ושוב המסך עולה
הטקסט כל כך שחוק-
"כן, התגעגעתי,
אני שמחה לחזור,
אין כמו בבית"-
בדיחה
פיתחתי אלרגיה לזרי הפרחים
לטפיחות השכם משאר השחקנים
פשוט נמאס לי
אף הצגה לא רצה כל כך הרבה שנים
והצוות חונק אותי
מבקש להשאיר אתי על הבמה
איפה שהכל צפוי מראש
ולכל משפט שאומר יש להם תשובה מוכנה.
כן, כולנו רק משחקים
חודש וחצי זכיתי להופיע
במחזה חדש, עם תפאורה מדהימה
ואפקטים מרהיבים
הצגת יחיד!
הקהל התאהב בי
ואני התאהבתי בהרגשה
יצא לי להכיר את עצמי
לשם שינוי לא הרגשתי לבד
כל הכרטיסים פה כבר נמכרו
יומיים לפני ההופעה
זה לא שבאמת רוצים לצפות בי
פשוט רוצים שההצגה תמשיך לרוץ
מין רשת ביטחון שכזאת-
עבורכם
בשבילי- זה חבל תלייה.
בקרוב המסך ירד
לפחות עבורי
אולי הרחק מאורות הבמה
תשכחו ממני קצת
תאפשרו לי להפסיק לשחק.
הדלת לחדרי לא תקועה-
היא נעולה, מפניכם
מעכשיו רק הצגות יחיד
רצוי באולם ריק
או לפחות מלא זרים
באלמוניות יש ברכה |
