בדיחרוז

מול ראי עירומה היא עומדת.
אל בעלה היקר היא אומרת.
ראה מה עשו לי השנים,
הפנים שלי-על הפנים.
קמטים חורצים-המצח חרוש,
אני ממש על סף היאוש.
החזה שלי, מגיע למותניים,
הבטן שלי נפלה לברכיים.
רגלי שמנות, הורידים בולטים.
השומן בזרועותי מעורר ביעותים.
אני מיואשת-אין לי צורה
אני מרגישה, כל כך נורא.
אנא ממך בעלי היקר.
אמור לי -אמור דבר.
משהו חיובי, דבר מעודד,
כדי שאמשיך בלי לפחד.

הבעל מביט-מביט, חושב וחושב,
כי הרי הוא בעל כזה שאוהב.
            אמר לה:
"כמה טוב אשתי האהובה
שלפחות יש לך חדות ראיה טובה".