רצה אל קו האופק, נראה כאילו עוד רגע אני שם
רצה במדבר ורואה את השמש עולה מולי.
אני קופצת אליה בשביל לנסות לתפוס אותה,
לא הצלחתי...
הרים צמאים מסתכלים לי ישר לתוך העיניים שלי
וכאילו שואלים: "אינך זקוקה למים?"
מרגישה לרגע כאילו אני עומדת להיעלם
ורואה נווה מדבר עם מאגר מים צלולים צלולים.
נופלת ושותה.
ופתאום: "פוף!" - נעלמו המים.
"תודה", אני אומרת להרים ומתרוממת,
עפה כנץ מעל אדמות האלוהים,
כמעט בוכה, צוחקת...
ואז תפסו אותי בכנפיי והורידו למטה
קבוצת יצורים חיים השתוללו לצלילי המדבר.
מישהו דיבר אלי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.