טוב לי בחיי ואולי
לא טוב לי בהם.

גם כשהכל קורה
כפי שרציתי שיקרה הכל,
בסופו של יום מרגיש טוב
וכך גם הרגשתי אתמול,
בבחינה קפדנית מתמדת
רחבת זוית מבט
אני שופט ללא רחמים ושוכח למחרת.

נשמתי בי, זה בטוח
אך איני בורח לשום מקום
בין כה וכה, בכל דרך שאבחר
יחכה לי רמזור אדום.

מסרב לשרוף צמיגים כנגד אספלט ציר הזמן
חוויות מנופצות לרסיסים, מסרב לשכוח אותן
ואלה שהיו בשבילי ואני הייתי בשבילם
נותרו לבדם תוהים, איה הוא נעלם?

טוב לי בחיי ואולי
לא טוב לי בהם.

כנראה זה אני שבחרתי

לא להתקדם.