תמות נפשי עם פלישתים
ודמי ישפך עם דם כובשים
אך אם תבדיל בין דמך לדם אחים
לא אבדיל
כך דם ויזע שופכים
ונשפכים
כל הנהרות זוחלים לים
אך הדם בשלוליות עוד נשאר שם...

חומר ומלאכה מרחיקים את הברכה
כל עוד מרוץ מתמיד מאיץ את השרפה
וענן שקט ממעל מראה כי טוב יביא
אך ענן שחור של מוות מסתיר את הנביא
עוד יבוא שלום יבוא, וכולם יהיו ביחד
בבוא הקץ עולם חלף ואח שוכב עם אח

חלום נעים וכר נוצות של שמי
שנים שעברו, ולא מבינים מה זה עצמי
דת
ותרבות
ורגע קט של שקט
עם מחשבה לא גדולה ובן שוכב שמת
על ברכיים הוא בכה והבין ביריה
זה אני שמת עכשיו, ונעלמת ראייה
עוד שם מחר נשב, מחר נשכח, היום נבכה
נדרוך את הנשק ונחזיק איתן במעקה

טנק גדול שיורה זו גאוה
ודגל שנשרף זו אחווה
ומילה יפה כבר לא תופסת ברבים
נלחמים על להיות כאן ולמה כאן שוכחים