|
הוא כמעט ונפתח
הנה הוא מחבק אותי
הנה יש לנו ליל אהבה לבן
הנה הוא מתעורר ונפרד לשלום
ואני לא מבינה ומוחה דמעה
הנה אנחנו מדברים
לא נפרדים לארבעה ימים רצופים
הנה אנחנו כנים
וחולקים כוונות או חוסר כוונות
לעתיד
הנה בכי
שלי ושלו
הנה הזדהות עמוקה
הנה קושי ואי רצון להשתחרר מהזרועות הלופתות
הנה הוא אומר "תנקמי בי"
וחוזר בו "את טובה מדי"
הנה הוא מתקשה לעזוב את מקומו לידי
"השירים האלו יפים מדי, את יפה מדי, המיטה חמה מדי"
הנה הוא מנסה לעזוב בדרמטיות
ואני מרגיעה אותו במילים רכות
הנה נשיקה אחרונה
והדלת נטרקת
ואני חוזרת לשנתי
הנה התעוררתי
הכאב מטפס בצלעות
ואני משותקת לביתי
הלחלוחית תתפרץ לעת ליל
וג'וני ממשיכה להתנגן.
ל-ד'
5.1.04 |
|
|
בועז רימר - איש
השנה שלי.
צפה בטקס פרסי
איש השנה ובועז
רימר היה איש
השנה (שלו) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.