בוקר טוב, עוד בוקר שסיים את אתמול.
נוסעת באוטובוס לכיוון בית הספר,בספסל לידי תאומים:ילד,
וילדה.
הוא עם סנדלים מסיביים במיוחד, והיא עיניים כחולות וצמות קצרות
ודקות.
ממולי יושבות שלוש נשים מפטפטות בקום רם על שטויות.
אחת מהן נחתכת באצבע..ומחפשת פלסטר אצל החברות שלה ואצל
הנהג...צועקת על כל האוטובוס, ואני לא מבינה למה היא לא לקחה
פלסטר בתיק שלה וחסכה את כל הצעקות והרעש.
לקטנה קר, היא קופצת על אמא שלה ואחריה התאום עם קנאה בעיניים,
"אני.."..."לא.."..."אני"..
במשך שעה ויכוח על "למי יותק קר" ו"מי יושב על אמא".
בינתיים אני פה באמצע האוטובוס כותבת שיר.
קצת מוזר, כולם בוחנים אותי בהצצות חטופות,הם לא רגילים לראות
אדם כותב באמצע האוטובוס.
ובטח זאת שיושבת מאחורי אפילו מציצה לי לתוך המחברת..
אבל את זה כתבתי כדי שהיא תבין שקלטתי אותה.