|
שלב ההכחשה, יבשו הדמעות
אין סיבה לצחוק, אין סיבה לבכות
אין חיוך ואין דמעה והעיניים עייפות
ורק בתוך הלב מתחוללת סערת רגשות.
צללים על המרפסת ואור מהחלון
סגורה בחדר הדלת, פתוח הארון
הכל רגיל ואף אחד לא מרגיש,
איך אתה מסתיר ואיך אתה מכחיש. |
|
|
על כל סיפור
מהבמה - יש לי
ארבע מהחיים, על
כל שיר יש לי
אירוויזיון שלם,
אמנם פלסטיקה,
לא משהו אצלנו,
אבל גומי הולך
כמו לחם.
מתנדבת מקיבוץ
גלויות בספירת
מלאי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.