|
הם חברו שלושתם כשרשרת פלדה
גם הקץ לא הפריד ביניהם
עם ארשת פנים רצינית וכבדה
כחותם של האש בפניהם.
שכבו והגנו בשוחה האחת
ורדפו עד כלות נשמתם
אף אכלו ושתו מאותה הצפחת
חוליה אחת הם שלושתם.
אגדה מהלכת היו השלושה
אגדה של קצב ואש
עם אותו החיוך ואותה התחושה
הם היו מסיירת חמש.
הם סיירו וסרקו את הגבול האכזר
בשרב ובימים של צינה
בדבקות ובמסירות לא יבין זאת הזר
כך שרתו הם את המדינה.
הם חברו שלושתם כשרשרת פלדה
גם כשבא הפגז וקטלם
נשארו הם השלושה כסיפור אגדה
שיסופר מעתה עד עולם. |
|
שקט -דממה
יופי - חן
קור - צינה
בועז רימר -
גבר
קול - הגה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.