אלי נביאה / לזכרו |
והיא רותחת מקור
ואולי עבר להם חוש הראייה
כדי לראות שצבעונית באפור.
הקיר כבר לבן
ולא כל כך אמיתי,
הגיטרה מאובקת דמעות.
היונה שבשובך
בישרה על מבול.
אחריו יהיה לנו טוב.
אבל אמא ואבא לעולם לא ישכחו
כמה טוב ורע וחי
כמה אוהבים וכמה אהבו
ואולי...
אולי הוא יחזור.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|