|
וברוחי אתירך אהובה
בחרב קדושה
כמנהג לוחמים
וכלעג העבד
לכבל וברזל
ביראה מפוכחת
אבוז לשירתך
גאה ובוטחת
אצווה לכתך
ואת בבריח סוגרת
כארון קבורה
הוי גבירה סומא
התבדילי לעיתים?
נאחזת לשווא
נצמדת לגופי
כבמחול שיכורים
ואני אמיתית כנשימה
שלווה כמותי
אכמוס באוזניך
ונבואתי כניעה
התסכימי?
הוי נשמה עיקשת
הכריזי כניעתך
אימרי: "נגמר"
ואסלח לבואך! |
|
|
רגשות זה כמו
חרא - אם לא
מוציאים אותם
החוצה זה רק
נהיה יותר ויותר
כואב, ובסוף
צריך ללכת
למומחה להוציא
אותם...
מרופאת
המטאפורות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.