גדי מי, הוא מהראשונים שקראתי את יצירותיהם בבמה חדשה, ובדיוק
כמו גיל וינשטיין יש לו את התכונות שגרמו לי להתאהב באתר:
הומור בכמויות, משולב בסגנון מהורהר משהו... הוא מצחיק, הוא
משלב סוג של התבוננות פנימית מחויכת בספוריו, והוא יותר אוהב
פארודיות מסיפורים "רציניים", ככה הוא אמר לי...
ונעבור ליצירה הראשונה שקראתי אצלו:
דבור- ספור מצחיק על איש שמנסה לישוןןן, לישון ולרבוץ
במיטה ואיזה דבור בנזונה מציק לו. לא רק מצחיק, גם מופיעות שם
אבחנותיו האישיות על החיים, וזה אחד הגורמים שמוסיפים רובד
מסוים לספור הזה, כל הדיבורים שלו על מדיטציית הרביצה...
http://www.stage.co.il/Stories/127812
חסול מהיר- ספור מצחיק בסגנון ג'יימס בונד, רק קצת אחרת...
מי שלא אוהב הפתעות, שלא יבקר שם, אני אהבתי...
http://www.stage.co.il/Stories/124594
אהבה בערום- שיר עם גוון חנוך לויני, על מעשה האהבה ועל
השאלה אם מעורבת פה אהבה או רק זיון גשמי... מומלץ!!!
http://www.stage.co.il/Stories/125624
יש עוד יצירות ואני מרגיש מנוול שלא התייחסתי ליותר משלוש, אבל
אני עייף אז אפסיק להיום.