ארבל הכרמלי / ברוח האגדות |
בעת קרביי בערו באש התשוקה
ומצאתי שם אגם מוזהב
אשר בעצי דובדבן היה מוקף.
לפתע שמעתי רשרוש על הקרקע
ומישהי את שמי לוחשת לאיטה.
ראיתי אישה יפה
עם ניצת תפוח בשיערה
שגלש הרבה מתחת למותניה
וזוהר הבלונד מאיר סביבותיה.
בטרם עיכלתי למראה את גופה -
קמה והסתלקה ונותרתי רק עם התשוקה.
אף כי זקנתי מנדודיי
הצעירוני תשוקותיי
וציווני לחפש עקבותיה
למען אוכל לנשק שפתותיה,
לאחוז בידה
ולקטוף תומתה -
שתהא לתשוקתי ראויה
עד סוף עידנה.
05/09/03
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|