טל סיוון / במצב אנוש-גמור |
כמו בשמיים בהירים
כשלפעמים הכל נראה רע
ולי בלב
את...חסרה
כשנסגרות כבר העיניים
כשמתחילים החלומות
את שם עומדת
סתם ניצבת
וזולגות כבר הדמעות
או כשהולך בודד בלילה
ומתחיל לחשוב דברים
חושב עלייך ועלי
את חסרה..
אהובתי
תמיד אוהב
מתגעגע
נזכר באלילה שלי
ושוב כואב
בלב פוגע
שלא תהיי שם בשבילי
יותר
לנצח.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|