עדה כהן / בלי מעצורים |
ניגשתי אלייך במבט צועק
"קח אותי",
בלי מעצורים ומחשבות
גופי הערום קרא אלייך
ואתה, התקרבת שותק
הרגשתי אותך בתוכי יותר מאי פעם
לא הפריד בינינו דבר,
היית קרוב,
המחסום הגדול ביותר נפרץ באנחת כאב.
ואתה, פתאום רחוק כל כך
בלי מעצורים ומחשבות
קם
והולך...
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|