את הקטע הבא רשמתי כתמימה ומאוהבת
בלי לשים לב מה קורה וקרה מתחת לאפי,
ולמרות שהוא כבר ממש אבל ממש לא אקטואלי,
בחרתי להעלות אותו, כי הוא חלק ממני או לפחות היה חלק ממני,
ומתאר את מה שהרגשתי וחוויתי.
אני כבר לא מזדהה עם הדברים הללו ולא מרגישה אותם,
ולא בגללי... קריאה מהנה


התחלנו לדבר וזה סחף אותנו
לא יכולנו לעצור את זה.

שקענו עמוק באהבה עצומה.

אנחנו משלימות,
זו אולי נשמעת קלישאה
אבל יפה שלי את משלימה אותי,
את מחייה אותי,
את הדבר הכי טוב שקרה לי.

בחיים לא אהבתי ככה,
ואני לא חושבת שגם אוכל.

את נמצאת בראשי וליבי 24 שעות ביממה
7 ימים בשבוע, 365 ימים בשנה.

אני דואגת לך,
אני כואבת איתך,
אני רוצה רק אותך.

אני אעשה הכל בשבילך,
ה-כ-ל.

אני אוהבת אותך.
את אוהבת אותי.

זה יכול להצליח,
יהיה לנו טוב ביחד,
טוב באמת...

נהיה מאושרות,
נחייה בשלווה.

חיים בלעדייך הם לא חיים...

אני אוהבת אותך, כל כך אוהבת אותך.

אפרת...
אהובתי,
מדהימה שלי...

התינשאי לי?

התהיי לי לאישה?...