ת. רותם / אילתור |
שניים לא היינו,
אחד כמעט לא יכולתי לסבול.
שקוע בלבן,
רחוק מכל.
שותה, צוחק, רוקד,
רואה את כולם.
מנסה לגעת,
משתהה.
הרגע לא מגיע,
מסתובב, מסתובב.
שיווי משקל,
מאבד ונופל.
המולה,
לא היא,
כבר הלכה לה,
מתי? למה? אחכה!
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|