יום נורא עבר עלי
יום של טרור
יום של שנאה
יום מקולל
יום מטורלל
יום שבו נפלו השמיים

הכוכבים ריסקו את הארץ
נהרות של אש נשפכו לרחוב
ורק אני בזרועותיך
יושב ומתפלל

דם שחור נשפך מעורקיי
כמו תפילין הוא עוטף את ידיי
ורק אתה מבין
שאין טעם לעצור
כואב, כואב לי הלב
כי למרות המגע, המרחק משתק

איפשהו טעיתי
ראיתי כי חיי הם חלום הזוי
הסמים שלקחתי השפיעו
אבל ההזיה התפוגגה
כערפל ביום קיץ
לא היה לה סיכוי לחיות עוד דקה

ואתה כה רחוק כך הבנתי
ואני יושב בין זרועות האמבטיה
עם מים שחורים שהתמזגו עם תפילין
שחונק
וחונק
עד
שעוצר
את
הנשי-
-מה.

כך נגמרה לה הזיה מתוקה
שהתחילה כחלום הזוי
שהפך לחיי