צהריים.
אותו בית מלון זול, אותן הדמויות.
הגר ישנה, חיוך תמים ובתולי על פניה המוכתמות בזרעו של ערן,
שיושב שעון על שולחן הקפה הדקורטיבי.
דלת נפתחת.
נכנס ויטאליאסלינה - המלצר הערבי-רוסי המבדח, דמות מוכרת
מתכניות ברמה נמוכה למיעוט המזרחי הבלתי מפותח ולרוב האשכנזי
שמוכן לראות זבל בטלוויזיה בכדי לחשוב שהוא תורם את חלקו
לאינטגרציה.
<מחיאות כפיים, ויט... מחייך את החיוך הידוע שלו, חושף את שיני
הזהב מתחת לשפם הסטראוטיפי, ונכנס לחדר>
ויט<מבטא רוסי מחד, אך רווי ח' וע' מזרחיות מאידך>: ערן!
תרים ידיים שלך מהשולחן ותפדל מן הון!
ערן <בהשתוממות>: מה עשיתי?
ויט: אתה יודע טוב מאוד. יש שלט. כתוב - אין חוות נמלים
במלון.
-ערן מרים ידיים מהשולחן, חושף עיר נמלים עניפה,וצועד לכיוון
הגר-
ויט: לאן אתה חושב שאתה הולך, אליטה יהודית אשכנזיה בלונדינית
ממושקפת חבושת כובע ומעשנת שכמותך?
ערן: תראה, הגר אמרה לי משהו לפני שנכנסת, אני אספר לך-
<נכנסת מתורגמנית לובשת כפיה ובעלת שפם, גוררת כיסא, ומתישבת
ליד ויטאליאסלינה>
ערן:קודם, הגר אמרה שהחיים שלנו הם כמו תסריט גרוע. היא גם
מצצה לי תוך כדי, שזה סבבה, וגם זיינה לי את השכל על
אלקטרודינמיקה, אבל חפיף אז, מה שהיא אמרה-
מתורגמנית:רגע! -מתרגמת את המונולוג של ערן לערבית-
הצופה שאינו יודע ערבית מבין בנקל שרוב המלים
שהמתורגמנית מוסרת נשמעות כמו "איטבח אל יהוד"
ערן: אפשר להמשיך?
מתורגמנית:יאללה , אבל דיר בלאק,שוויה שוויה!
ערן:טוב , אז, העיקר, תחשוב שאנחנו פיקציה, אנחנו תסריט שמישהו
כותב בכדי לעשות איזו מחווה סמלית לחבר, תחשוב שאנחנו ...
אנחנו לא באמת....
<המתורגמנית מתרגמת>
ויט:טוב , אחרי מה אמרת על כיבוש היהוד בפלסטין, אני חשב אני
צריך יורה בך <גורר מהמסדרון עגלת שירות, בתוכה קלצ'ניקוב
ומבחר מחסניות, שאגות צחוק מכיוון הקהל שממילא לא מבין מה הולך
בגלל המבטא הזול>
ערן: אבל... אבל... בוא נכניס איזה משהו לא צפוי, איזה מסר,
אפילו אם אנחנו דמויות בתסריט, אנחנו זכאים לחופש!
ויט: אז?
ערן: אז הגר- בועט מעדנות בראשה-
-הגר מתעוררת <הקהל אינו מוחא כפיים כי הוא זוכר את השחקנית
כדמות הביצ'ית באיזו אופרת סבון ישראלית ספרדית דלת תקציב ולא
יכול להפריד בין מציאות לתיאטרליות>
הגר:מה?
ערן: תמצצי לי
הגר:טוב
<מוצצת, הקהל משמיע ווווווווווווווווו דמוי אמריקני>
הגר(עם זין בפה, מוטיב חוזר בעל משמעות
מטאפורית):ויטאליאסלינה, מה המצב?(שלוק)
ויט:הכל סבבה, אפל אני צריך יורה בחבר שלך, למה הוא מדבר לא
יפה על הראיס
הגר: אז למה (שלוק) לא ירית בו?
ויט:הוא אמר את חויובה, מה קוראים פרוסטטוטה, עושה לו אוראלי,
אח"כ הורג יהוד....
הגר:נו (שלוק) מה נראה לך שאני עושה?
ויט: וואלה! <צרור חינני מפזר את מוחו הקודח של ערן על בטנה
המוצקה של הגר ונמרח על הקיר ועל פחית המשקה מסוג-יש למצוא
ספונסר- שמונחת על השידה>
<הקהל צוחק בהסטריה>
-קאט- |
