יניב צוקרמן / שני קטבים |
ההתרגשות מתחלפת
בהרגשת מועקה
זוהי עוד אזעקת שווא
אני מרגיש בחיי הקצרים
אבל אינני מרגיש בך
אני ואת
את הזמן מבזבזים
כעת זה אמיתי
לעצום עיניים,
להרגיש אותך לצידי
(כל ההכנות, היו כלא היו
וכל וחלומותיי, נשכחו מליבי
עכשיו רק לגעת
לטעום ולהרגיש
עכשיו אפשר לאהוב אותך)
השחר זורח מעלינו
לבסוף באה תקווה
לפתע האופק בהיר
אם השמש עם אושרנו מסתתררת
תזרח עלינו ההתחלה.
כן, היית מאמינה? זוהי רק ההתחלה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|