בכל לילה מסתתרת בין צללים
מאיימים לחטוף ממני שלוותי
מייחלת מתפללת
מבקשת מתחננת
אל תיגעו באהבה שלי
והדלת הנטרקת בתוכי
מזעזעת מסעירה את עולמי
אל חדרי ליבי ניבטת
הקירות אש וגחלת
לב שוכב לו שם על הריצפה
מדמם מזאת האהבה

מסתכלת במראה שבחדרי
לא מזהה את האשה שממולי
הכל שוברת והורסת
מתוסכלת מיואשת
הדמעות זולגות ומבקשות
את נפשי לקחת הן רוצות

מסתכלת בשעון שעל הקיר
והזמן לא זז גם הוא עומד נגדי
לא יודעת שלווה ושקט
וליבי עוצר מלכת
אין דבר שאת ליבי ירגיע
במרה שחורה אותי הטביע