וְגָם הַלַּיְלָה
אֶתְיַסֵּר בַּעֲבוֹתוֹת שֶׁל
אִי-שֵׁנָה;
אַךְ לֹא חֶרְדַּת הַיּוֹם
הַמְּמַשְׁמֵשׁ וּבָא
מוֹנַעַת תַּרְדֵּמָה מֵעַפְעַפַּי;
אֵינִי יָרֵא
אֶת תֹּקֵף קְדֻשָּׁתוֹ בְּהִשָּׁמָע
תְּקִיעַת שׁוֹפָר;
לֹא אֱלֹהִים הוּא
הַבּוֹחֵן
לִבִּי וְכִלְיוֹתַי;
אֲנִי הוּא הַתּוֹעֶה עַצְמִי לָדַעַת,
צֵל עוֹבֵר בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת,
מָשׁוּל כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר;
אֲנִי הוּא הַנֶּחְבָּט
כְּצֹאן סוּמָא אֶל הַגְּדֵרוֹת
בְּאֵין רוֹעֶה עֶדְרוֹ.

אוּלַי לִקְרָאת
אַשְׁמֹרֶת בֹּקֵר
אֵרָדֵם;
מֵּצֵר אֲנִי
שֶׁלֹּא אֶשְׁמָע בַּחֲלוֹנִי
אֶת נְקִישׁוֹת הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן.


ערב יוה"כ תשס"ד, אוקטובר 2003

בהשראת "וּנְתַנֶּה תֹּקֶף", מפיוטי הימים הנוראים