[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אלברט שבות
/
בדיחה

ובכן, להלן סיפור אמיתי מהחיים שקרה על באמת ובתמים בפינה אחת
באזורינו.
ואלה הם סידרי ההתרחשויות כפי שקרו בפועל:

מתאבד אחד מגיע לגן עדן, עטור תהילה ופאר, והוא צועד לכיוון
שער הכבוד השמור רק לאנשים משכמם ומעלה, לאמיצים לקדושים,
למתאבדים.
הוא מגיע לבוש משהו פשוט אלגנטי, אם אינני טועה חולצה של TOMMY
ומכנסיים גם נעליים מבית KENNETH COLE, קצת מסמיק.. הרי לא כל
יום אתה נפגש עם 70 חתיכות כוסייות.

הוא אוזר אומץ ודופק על השער והוא נפתח! כן רבותי השער נפתח
ואיננו מתאכזב...
המלאך הממונה מקבל אותו בהילולים וחיבוקים, ומפנה אותו ישר
לסחורה... הוא סופר לו 70 חתיכה ומחתים אותו על טופס קבלה כדת
וכדין. ולפני שנפרד ממנו הוא קורץ לו קריצה ערמומית... כזאת
שיש לה רק משמעות אחת "כמה שאני מקנא בך...", עוזב אותו וסוגר
את השער אחריו.

אחמד שלנו (סליחה ששכחתי להציג את שמו בהתחלה) נושם לרווחה
ומעיף מבט סוקר בסחורה שלפניו. הוא עדיין מתבייש... בכל זאת
תשמע, גם דון-ג'ואן היה מסמיק בחברת 70 בתולות יפיפיות לא אחת
ולא שתיים, מה עוד ואתה נמצא לבד ובודד איתן, לא בבית מלון,
בגן עדן חביבי ואתה לא אמור אפילו לשלם... תשמע זה משהו!
טוב, חראם על כל רגע, הוא מקפל שרוולים ומוריד תחתונים
ויאללה...
קורא לראשונה. ואודרוב.. השנייה, וואלה היה כדאי להתאבד רק
בשבילה... השלישית וואלק השלישית... מלכת היופי של כל כדור
הארץ- האחרונה נציגת פנמה שמה אותה בכיס הקטן...
וכך הרביעית השביעית העשרימית... עד שהגיע למס' 34 וכוחו בגד
בו! טוב כמה אפשר? אתה בסופו של דבר בן אדם- תהיה מתאבד תהיה
אמיץ תהיה המועמד ההוא שהולך להיות מושל! הוא נפל על ריצפת גן
עדן וישן. ישן כתינוק, ואחרי מספרים כאלה לא צריך לנחש מה היה
נושא חלומותיו... הוא ישן מתוך עייפות ושינה כזאת מתוקה היא.

עברו מספר שעות- אולי ימים, ויתעורר. הסתכל סביבו והמראה היה
מוזר, לא מוכר... לא בחורות ולא בתולות ולא עמיאת.. הוא ראה אש
ואש ואנשים צועקים ונשרפים... וואלק זה גהינום! גהינום??? מה
הוא עושה בגהינום? זאת טעות טכנית כבדה וקשה והוא לא יעבור על
זה לסדר היום! שבשמיים יטעו וטעות כזאת...?

הוא קרא בקול מרוגז אך שקט לאחראי שמה, ועשה לו תנועה כזאת
באצבע שיואיל בטובו להתייצב מיד. ובאמת המלאך אחראי המשמרת
מתקרב לעברו ואחמד לא מאבד זמן: "אתה יודע שזה יעלה לך ביוקר?"
והאחראי גם לא מאבד זמן: "שתוק שתוק עד שהערנו אותך... אתה
רואה את סיר החרא ההוא? גש מיד לשמה ותטבול בו לפני הצלייה
היומית ולאחר מכאן גש..." ואחמד קוטע אותו: "אתה יודע עם מי
אתה מדבר? אני אחמד יא רוחי יא עיוני, המתאבד שהגיע אתמול.. מה
לא שמת לב למהומה שעשו בשבילי אתמול עם הגעתי? מה לא היית
באזור אתמול? היית במשמרת כנראה... אני אחמד יא סאחבי, אחמד.
פשוט ישנתי לי קצת ופתאום ראיתי את עצמי כאן! עכשיו תעשה לי
טובה והחזיר אותי למתוקות שלי שעזבתי אותן שמה... הן בטח
מתגעגעות... תגיד לי איך מגיעים לשם ואני אשכח מכל העניין ולא
אדווח- הבטחה... רק מהר!".

המלאך עונה לו: "ידוע לי היטב מי אתה ומה אתה, אבל הרשה לי
להסביר לך מה הסיפור ואיך היגעת לכאן." אחמד חסר סבלנות "נו
תסביר מהר.." והמלאך ממשיך: "אתמול נתנו לך 70 בתולות
שמיימייות נכון?" הוא ממשיך בלי לקבל את התשובה "אתה התחלת
"להתעסק" עם הראשונה השנייה... באמת כל הכבוד! הביצועים שלך
הייו משהו וכל הבחורות הייו מבסוטות ממך, אולם הבעיה היא שעזבת
את עבודת הקודש באמצע אחרי שהיגעת למס' 34 וישנת! פשוט דפקת
שינה פיתאומית והותרת אחריך 36 בתולות יפייפייות מתוקות קדושות
ומאוכזבות! הן נפגעו מאקט השינה שלך וראו בזה "אקט ברוטלי"
שפגע ברגשותיהן! הן הגישו מיד תלונה והתלונה נתקבלה וטופלה.
העונש כאן למי שפוגע במלאכיות היפיפיות שלנו הוא גהינום חביבי!
אז יאלה לטבול בחרא..."

אחמד לא מאמין למשמע אוזניו "תשמע אדוני, אולי אתה צודק אבל
לפחות הייתם צריכים לעשות לי שימוע! לשאול אותי להבין מה קרה..
אתה יודע מה זה לדפוק 34 מחוממות..? אתה יודע איזה כוח צריך
בשביל זה? אתה יודע מה? תן עוד צ'אנס נו ואני מבטיח הפעם שאף
אחת מהן לא תיפגע או תצא עם הרגשה לא טובה.. תן צ'אנס נו.. בסך
הכל מי כמוך יודע מה עשיתי בשביל להגיע לכאן.. למעמד הזה..
צ'אנס אחד נוסף זה כל מה שאני מבקש".

והמלאך הרחמן מתרצה במקצת "אוקה אני מבין. אבל יש כאן כללים
נוקשים ביותר ואני לא יכול לשחק בהם.. אתה רוצה שאכנס בשבילך
לבעיות..?" אבל תשמע- הוא ממשיך "יש כאן פירצה קטנה שניתן
לנצלה במקרה שלך, וזה הדבר היחיד שאני יכול לעשות למענך". אחמד
מיואש "טוב נו, תגיד".
המלאך: "אפשר להחזיר אותך לכדור הארץ, ואתה יכול לשוב ולהתאבד,
לחזור לכאן ולקבל את הבתולות בחזרה ודיר באלק: שלא תחזור על
הטעות הזאת בחזרה, כי בפעם הבאה גם הפירצה הזאת לא תעזור..."
אחמד ממלמל "טוב כאשר אבדנו אבדנו.. מה האלטרנטיבה? להכנס לסיר
החרא המגעיל? מה יש לי להפסיד? אז נתאבד עוד הפעם.. טוב נו אני
מקבל."

ואחמד מוחזר לכדור הארץ .

מזלו נופל הפעם בטורקיה והוא נולד שמה למשפחה קשת יום.. אבל מה
איכפת לו איזה משפחה ואיזה מעמד..? הוא נולד עם תחושת שליחות
להתאבד.. למרות גילו הרך הוא ידע כל הזמן שזה הייעוד שלו ולא
אחר: להתאבד ולחזור מהר לחיק... הבעיה שלא יכול לעשות את אקט
ההתאבדות בכל גיל, הוא חייב להמתין עד שיגיע לגיל 14 מינימום
בשביל שיוכל לקבל את 70 המלאכייות, כי זה הגיל המינימלי
"למשחקים אסורים" בשמיים...

והרגע הגיע! הגיע בשעה טובה ומוצלחת לגיל 14 ורק צריך לבחור את
הרגע המתאים והאוטובוס המתאים.. ואחמד לא חשב הרבה; ביום
הולדתו הארבע עשר בשבע בבוקר, יצא מהבית לתחנת האוטובוס
הראשונה, הידק טוב טוב את החגורה (הנפץ) שלא יהייו חלילה
פשלות, ועלה והתפוצץ ועלה. ("עלה" הראשונה לאוטובוס, והשנייה
לשמיים).
הוא הגיע ישר למעלה והמראות כבר מוכרות. המוזיקה הלהקה של פריד
הוויסקי שנשפך (בגן עדן מותר) החיבוקים. ואחמד למוד הניסיון,
ביקש לחסוך זמן והתחנפוייות, וידרוש להעבירו מיד לאגף הבתולות;
בתולותיו הפגועות.

הוא בא לבוש יפה ואלגנטי, מבושם ש'יק.. לפי כל כללי הטקס. לשם
ביטחון, הוא הצטייד הפעם בכדורי וויאגרה למקרה ויצטרך... ראיתם
מה היה בפעם שעברה ולאן הגיע בגלל זה! מה הוא צריך עוד הפעם
בלגן...? אותו מלאך קיבל את פניו בשער האגף המתוק ההוא... אותו
נוף אפילו אותם רהיטים! שום דבר לא השתנה.
והשער נפתח ו: הוא רואה מולו 70!

"מה זה?! מה זה צריך להיות? אתה רואה אותי פרצוף של קוקסינל?
אני נראה לך הומו סקסואל?
תגיד מה נפלתם על הראש? מה זה הדבר הזה?"
והשוער המבולבל מנסה להדוף את מתקפת אחמד החריפה "מה... לא
מוצאים חן בעינך..?
דווקא בחרנו במיוחד למענך את הכי גבריים.. את הכי החתיכים.. את
הכי החמים את המנוסים ביותר..." ואחמד המבוהל לא מבין מה קורה
לו "בסדר גמור, הם חתיכים ויפים, אבל אני מעדיף את הבתולות
שלי" והשוער שוב מסביר לו: "תבין, אתה התפוצצת הפעם בטורקיה
אדוני, באוטובוס טורקי, וזוהי האספקה המוקצבת למתאבד טורקי!"
אומר לו את זאת ומצביע על 70 הייפיפיים המחכים לו בפנים, ורוק
נוזל להם מהפה...
הוא ממשיך וקורא לעבר אחמד "וכדאי שלא תפגע שוב ברגשותהם
הפעם..." .







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
ארבעה אמריקאים
בטרנזיט - צוות
לעניין
ארבעה ערבים
בטרנזיט - צוות
לבניין

-המועצה לשחזור
בדיחות לעוסות


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/9/03 1:45
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלברט שבות

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה